השרות הציבורי צריך לעבור לתוכנות קוד פתוח – הרצאה כתובה
נתחיל בעובדות. בשירות הציבורי בישראל יש כ-700 אלף עובדים. בהנחה שלרובם יש מחשב על השולחן מדובר במאות אלפי מחשבים. בנוסף, שרתי הממשלה (server) מספקים שירותים לעשרות אלפי אנשים – ביום!: תשלום מיסים, טפסים, מנהל מקרקעי ישראל, טאבו, שירותי בריאות, סטטיסטיקה וכו’. כל אותם עובדים, וכל אותם שרתים מפעילים תוכנות, אשר עולות למשלם המיסים הון עתק מדי שנה, והסיבה היא שכמעט כולן תוכנות קנייניות.
יצרן תכנה קניינית מוכר את התוכנה שלו בכסף, ושומר את קוד המקור לעצמו ולא מאפשר לאחרים לשנותו. דוגמא מייקרוסופט. תכנת קוד פתוח לעומת זאת, מפותחת לרוב על ידי קבוצה גדולה של מתנדבים המשתפים פעולה דרך האינטרנט,ומופצת בחינם ביחד עם קוד המקור וכל לקוח יכול לשנות ולשפרו כראות עיניו. דוגמא מערכת הפעלה לינוקס, שרת האינטרנט אפאצ’י וחבילת היישומים Open Office. לפי דעתי השרות הציבורי צריך לעבור לתכנת קוד פתוח, והוא צריך לעשות זאות בגלל שני טיעונים: הקוד הפתוח זול יותר ובטוח יותר.
טיעון ראשון.
קוד פתוח יותר זול. ראשית לכל, הוא יותר זול בגלל שהוא בחינם לרכישה, אבל חשוב יותר, הואיותר זול בגלל שלא צריך לחזור ליצרן לכל שיפור ועדכון:
דוגמא ראשונה: במעבדת הטכנולוגיה בבסיס חיל האוויר האמריקני שבפלורידה, משתמשים החוקרים במערכת לינוקס, לצורך הדמיה של נשיאת פצצות וטילים במטוסי קרב. מחיר המערכת, כולל תמיכה לשלש שנים, הוא 130,000 דולר, הרבה פחות ממערכת מקבילה ללא קוד פתוח – של סיליקון גרפיקס, שעולה 750,000 דולר. דוגמא שניה: משרד מפקד האוכלוסין האמריקאי, עושה שימוש במערכת של קוד פתוח, שעלתה 47,000 דולר בלבד. לעומת 358,000 דולר, המחיר שהיה על המשרד להשקיע כדי לרכוש תוכנה קניינית.
טיעון שני.
תוכנת קוד פתוח יותר בטוחה וגם יותר יציבה:בתוכנה קניינית יש פרוצדורת אבטחה אחת לכל המשתמשים, ומרגע שמישהו פרץ אותה הוא יכול לפרוץ לכל מחשב המפעיל אותה. לעומת זאת בקוד פתוח כל אחד יכול לכתוב את פרוצדורת האבטחה שלו לעצמו וכל אחד משנה את אמצעי האבטחה מהמדף באופן שמגן עליו טוב יותר.
דוגמא 1, ארה”ב: הסוכנות לביטחון לאומי בארה”ב (NSA) – הגוף המתמחה בהצפנת נתוני הבטחון של אמריקה ובפריצת הצפנים של מדינות אחרות משתמשת בלינוקס- מי מומחה יותר באבטחה?
ותר מכך, גם מבחינת יציבות, לינוקס יציבה יותר ומאובטחת יותר מאשר מוצרי מייקרוסופט בגלל שהיא מפותחת על ידי מספר רב של מפתחים, שיכולים להגיב במהירות. בניגוד לחברות קנייניות, שמעסיקות מספר מוגבל של עובדים – הרי לרשות הקוד הפתוח עומדים מספר לא מוגבל של מפתחים.
דוגמה 2: במסגרת תערוכת שנערכה בטוקיו ביום ו’, הכריזה IBM על מכירת יותר מ-75 תכנות לינוקס לסוכנויות ממשל בארה”ב, בהן חיל האוויר, משרד ההגנה, החקלאות והאנרגיה ומנהל התעופה הפדרלי. HP הכריזה כי מכרה מערכת לינוקס נוספת למשרד האנרגיה האמריקני. המערכת, ששווייה 24.5 מיליון דולר ותשמש את חוקרי משרד האנרגיה לצרכי מחקר ביולוגי וסביבתי. דו”ח שהכינה השנה חברת “מיטר” עבור משרד ההגנה האמריקני מונה 249 ארגונים נוספים שעברו להשתמש בתכנות קופד פתוח וממליץ לפנטגון להרחיב את השימוש בתוכנות קוד פתוח.
גם בשאר העולם ניכרת נכונות גוברת להסתמך למטרות קריטיות בתוכנות קוד פתוח. מערכות לינוקס הותקנו גם בפרלמנט הגרמני, במשרד הדואר הסיני, במשרדי התרבות, ההגנה והחינוך בצרפת ובסוכנויות ממשל בקנדה, אנגליה, ספרד, סין וסינגפור, והזרוע הרגולטרית של האיחוד האירופי.
סיכום.
“אנו רואים הרבה אירגונים ממשלתיים שמגלים עניין רב בתוכנות קוד פתוח בכלל ובמערכת ההפעלה לינוקס בפרט”, “הסיבה לכך היא שלינוקס מתאימה במיוחד למחשבים חזקים ועבור רשתות סגורות של ארגונים” – קרי תפור לשירות הציבורי. תכנות הקוד הפתוח זולות יותר ומאובטחות יותר ולכן רצוי שגם המגזר הציבורי הישראלי יצטייד בתכנות קוד פתוח.
יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)
רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם לקורס דיבור מול קהל
עוד מאמרים מעניינים שתאהב:
כיצד לבחון יעילות הפסיכותרפיה בכלים מדעיים
