נאום כתוב : תלמידים לומדים טוב יותר כשהם שואלים, מתפרצים ומפריעים

נאום כתוב מאת ה”י שהוצג במסגרת קורס רטוריקה ונאום. מנחה: גיא יריב

ערב טוב לכולם .
הנושא שאני רוצה לדבר אתכם עליו היום הוא “הפסיכולוגיה של הלמידה מחייבת  שתלמידים יערערו על דברי המורה..”
כולנו זוכרים את הימים בהם ישבנו והקשבנו שעות רבות במשך היום לשיעורים בבית הספר. אני משער שהתחושה שרובכם זוכרים יותר מכל מהשיעורים היא לא של קניית ידע או של אתגר מדעי אלא בעיקר תחושה של שעמום ושעמום.. לי, בנוסטלגית ביה”ס שלי,זכורים לטובה שני תלמידים מרדנים במיוחד שדאגו בכל מיני שיטות ,מנומסות להפליא, להפריע את שטף הדיבור של המורה, ולהקשות על הנושא,או אולי להקשות על המורה את החיים…

דברי הערב אני רוצה לעמוד על החשיבות הטמונה בכך שתלמידים ישאלו שאלות ואפילו יערערו על דברי המורה תוך כדי השיעור. מדוע חשובה כ”כ המעורבות וההתערבות של התלמיד בשיעור?  יש לכך, לדעתי, שני סיבות עיקריות:

• האחת היא הקשבה – שאלות הם אמצעי להגברת המעורבות וההקשבה של התלמיד,
• הסיבה השניה היא פיתוח יוזמתיות- תלמיד שמתרגל להביע דעה ולא לקבל דברים כמות שהם, מפתח יכולות של יצירתיות ויוזמתיות שחשובים מאוד בהמשך החיים.

הגברת המעורבות וההקשבה

כשנסתכל סביבנו נראה שבהרבה תחומים כמו פרסום ועיתונות, משקיעים המון בעזרים שמעבר לתוכן עצמו בכדי למשוך את תשומת הלב וההתענינות של אנשים.תמונות, משפטים “מגרים”,כותרות ,משחקי מילים וכו. הסיבה לכך היא שקשה לבנ”א לקבל ולהפנים מסר ע”י הקשבה פסיבית. ברגע שמערבים עוד חושים או מגרים עוד אזורים במוח, קל יותר לקלוט את התשדורת.

יקח לדוגמא את קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל, מכבי תל אביב היתה תמיד הקבוצה שהצליחה להביא הכי הרבה צופים למשחקי כדורסל, ובכל אופן כאשר לפני שבועיים עשתה הקבוצה תפנית והביאה חזרה את פיני גרשון ההתענינות והצפייה במשחקים של מכבי עלתה באחוזים ניכרים. אם נחשוב לרגע מה סוד הקסם של פיני גרשון למה יותר כייף לצפות בו מאשר במאמנים אחרים? הסיבה העיקרית היא כי הוא מאמן דינאמי הוא פעיל בזמן שהוא על הקווים הוא לא מעביר את ההוראות בצורה יבשה אלא הוא פעיל מניע את הידים הבעות פנים ועוד.    ניתן להסיק מזה שבשביל לעורר את ההתענינות ואת הריכוז של אנשים צריך להפוך כל דבר לדינאמי והדרך הטובה ביותר להפוך שיעור לדינאמי הוא על ידי שהתלמידים יהיו שותפים פעילים על ידי שאלות וככה נגיע לריכוז ולהקשבה מירבית.

כולנו יודעים גם שבן אדם צריך המחשות כדי להבין טוב יותר,והסיבה העיקרית לזה היא לא רק שהדוגמאות מפשטים את הנושא אלא שדוגמאות והמחשה מביאים את האדם להתרכז הרבה יותר, וזה מה שמביא להבנה טובה יותר. ושאילת שאלות עושה בדיוק את אותה הפעולה היא מביאה את האדם להיות הרבה יותר מעורה בנעשה, וממילא –מרוכז יותר.

ואם כן תלמידים שמעורבים בשיעור על ידי שאילת שאלות, הם תלמידים שקולטים את החומר הנלמד הרבה יותר מאשר תלמידים שמקשיבים בצורה פאסיבית בלבד. ולכן ברור ששאילת שאלות,גם אם הן חתרניות,חיונית לשיפור הריכוז של התלמידים בזמן שיעור.

פיתוח יוזמה ויצירתיות

הטיעון השני הוא שהקשבה פאסיבית מדכאת את היוזמתיות ואילו ההרגל לשאול להפריע ולהביע את הדעה שלך מפתחת את היוזמתיות, הטיעון הזה מבוסס על מחקרים רבים שהוכיחו שאחוז גבוה יותר של תלמידים שהיו מעורבים בשיעור נהפכו ליזמים ולעצמאים כשגדלו ואילו במקומות שלא נתנו לתלמידים לשאול שאלות צמחו מהם הרבה פחות יזמים ואנשים עצמאים.

נקח לדוגמא את יפן ואת ישראל, במבחני הטימ”ס (TIMSS) במתמטיקה לשנת 2007 -מבחנים שעורך הארגון הבינלאומי להערכת הישגים חינוכיים (IEA) לילדים בגילאי 9 עד 13, נמצאת יפן במקום השני עם קרוב ל600 נקודות. ואילו ישראל מקבלת 468 נקודות במבחן ועוקפת רק מדינות כמו מצרים, כוויית ואיראן..

נח שני, ציר ישראל בטוקיו, מביא בסקירתו על כלכלת יפן נתונים ממחקרים שנעשו ונתנו  ליפן מקומות ראשונים בהצטינות בלימודים כמו מקום 2 במתמטיקה,ומקום ראשון במספר האנשים שעוסקים במו”פ. הנתון המשמעותי ביותר הוא יפן זכתה במקום הראשון בעולם ברישום פטנטים.! לעומת זאת, בכל מה שנוגע ליזמות עיסקית ולהכשרה של מחקר לתעשיה מדורגים היפנים במקומות ה16 ו21. וישראל? היא מדורגת במקום ה25 בלימודי מתמטיקה, אבל נמצאת במקום השני ביזמות עיסקית ובהכשרה של מחקר לתעשייה!

הנתון המדהים הזה מבסס את הטענה שהקשבה פאסיבית מדכאת את היוזמתיות. הנימוסים והמשמעת החמורה השולטים בבתי הספר היפניים לא מאפשרים לתלמידים לשאול, להתנגח ,ולהתערב בשיעור.התלמידים לומדים את החומר בצורה “מתמטית”, בצורה פאסיבית ולא מתרגלים לפתח את העצמאות ואת היזמות שלהם. הם נהפכים לסוג של רובוטים ממושמעים, וקשה להם בבגרותם, להתפתח ולהתבטא בדרכים שדורשות אומץ ויוזמתיות. כי כשמדכאים את זה בגיל צעיר זה לא מתפתח יש מאין בגיל מבוגר.

סיכום

המסקנה היא שלטובת הלמידה ולטובת העתיד יש לעודד שאילת שאלות והבעת דעות של תלמידים תוך כדי שיעור ולפעמים גם לאפשר להם להוביל את השיעור ולעורר הפרעה למהלך השיעור של המורה, כי שני הצדדים ,יוצאים מורווחים מכך בסופו של עניין.

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיון הציבורי (debate)

הירשם לקורס נאומים ולמד להציג את עמדותיך