נאום כתוב - השקעה בתשתיות כאמצעי ליציאה מהמשבר?

מאת גיל מעיין – הוגש במסגרת קורס נאומים ומצגות

ערב טוב. הנושא שעליו אדבר הוא: “השקעה בתשתיות כאמצעי ליציאה מהמשבר”.

תשתיות הן שם כללי לפרויקטים גדולים מאוד, המשרתים את כלל הפעילות המשקית ופעילות הפנאי. הן כוללות את ההון של התחבורה- בעיקר הכבישים והרכבות וכן מים או חשמל. אלה חשובים ביותר, בהיותם בסיס לפעילות העסקית ולפעילות הפנאי. בלעדיהם לא ניתן לנצל את ההון במשק ולפתח את הפעילות הכלכלית.

ב- 19 בנובמבר אמר שר האוצר, רוני בר-און,: “הכלכלה נמצאת במשבר חמור שהולך ומחריף ויביא להאטה משמעותית בצמיחה”. “אנו מגדילים את ההשקעות הממשלה בתחומים מעודדי צמיחה ותעסוקה, כך שיעמדו על סך של 21 מיליארד שקל – גידול של 41% לעומת היקף ההשקעה ב-2008, ותוספת של אלפי מקומות עבודה”. אם כן, ניתן לראות, באופן מוחשי ואקטואלי, שהשקעה בתשתיות נתפסת כאמצעי כלכלי משמעותי לטיפול ביציאה מהמשבר.

בנאום היום אתייחס לשני היבטים של השקעה בתשתיות כאמצעי כלכלי ליציאה מהמשבר, והם ההשלכות בטווח הקצר, וההשלכות לטווח הארוך.

נתחיל בטווח הקצר

בעיתות משבר, מוסכם כי השקעה בתשתיות תורמת ליצירת מקומות עבודה והאצת הפעילות הכלכלית במשק – בטווח המיידי. ההסבר לכך הוא כי השקעה בתשתיות כגון כבישים, אמצעי הסעת המונים, חשמל ומים, יוצרת באופן ישיר ביקוש לתוספת מועסקים בענף הרלוונטי – למשל ביקוש לעובדים בציוד הנדסי כבד, ובתעשיות הנלוות – למשל מהנדסים, מודדים וכד’.

עפ”י מחקר שהוצג בכנס “גלובס” האחרון ע”י התאחדות הקבלנים והבונים בישראל – תוספת השקעה בתשתיות של כל 1 מיליארד ש”ח, תניב גידול מיידי בתוצר הלאומי של 0.2 אחוז, תוספת של כ- 3,000 מועסקים וגידול של כ- 150 מיליון ש”ח בהכנסות ממיסים. ואכן, ראש אגף התקציבים באוצר, רם בלינקוב, באותו כנס שעסק בתוכנית החירום הכלכלית, אמר כי לדעתו, האצת הפרויקטים בתחום התשתיות עשויה ליצור למעלה מ-10,000 מקומות עבודה. אפשר לסכם כי ההשלכות המיידיות של השקעה בתשתיות הן תוספת מועסקים, גידול בתוצר הלאומי ובהכנסות ממיסים.

ניגש להיבט שני: השלכות לטווח ארוך

להשקעה בתשתיות השפעה ניכרת על שיעור הצמיחה ארוך הטווח של המשק. השקעות אלו נועדו ליצור תשתית מודרנית ויעילה, לסייע בהסרת חסמים המקשים על ההתפתחות המשק ולאפשר את מימוש פוטנציאל הצמיחה במשק.
התשתיות חיוניות לפעילות המשקית ולצמיחה, באמצעות אספקת קשר בין היחידות הכלכליות, הן בתוך המדינה – כדוגמת חיבור אזורים אל מרכזי תעסוקה והן עם חו”ל, והפעילות המשקית מתבססת על אספקתם של שירותים חיוניים כדוגמת החשמל, המים והביוב. רמה הירודה של הכבישים ותחבורה ציבורית פוגעת קשות ביעילות ופריון של המשק, מרחיקה את הפריפריה מהמרכז, ומאיטה את הצמיחה הכלכלית.

לפי מחקר של בנק ישראל שפורסם בחודש מאי השנה, אודות השקעה בתשתיות בין השנים 1990-2003, רמת התשתיות בישראל אינה תואמת את רמת החיים, והטכנולוגיה המאפיינת את המשק הישראלי. לפיכך, השקעה בתשתיות פיזיות בארץ תניב תשואה גבוהה מאוד, ע”י כך שתייעל את הפעילות המשקית ותעלה את התפוקה השולית של כל גורמי הייצור במשק. אותו מחקר של בנק ישראל מצא כי השקעה בהון התשתיות – שעיקרו כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים ואוויר ותקשורת – מגדילה את הפרודוקטיביות של ענפי התעשייה. עלייה של 10% בהשקעה בהון התשתיות מגדילה את התפוקה בענפי התעשייה, בממוצע, בכ-1.25%.

עפ”י נתוני התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, נכון לשנת 2008, היקף ההשקעות בתשתית בישראל נמצא בפיגור של דור. על מנת להדביק את הפיגור, עד לשנת 2020 יש להשקיע בתשתיות של תחבורה יבשתית, מידי שנה, סך של כ- 6 מיליארד ש”ח. ראוי לציין כי השקעה בהון התשתיות משרתת גם ענפי משק אחרים וגם את הצרכנים, כך שהתועלת למשק כולו משמעותית הרבה יותר.ניתן להסיק אם כן, ברמה גבוהה של ודאות, כי בטווח הארוך, השפעות ההשקעה בתשתיות יבואו לידי ביטוי בשיפור שיעור הצמיחה, ייעול הפעילות הכלכלית במשק והגדלת הפרודוקטיביות בענפי התעשייה השונים.

ולסיכום

התייחסתי בנאום להיבט הכלכלי של השקעה בתשתיות כאמצעי ליציאה ממשבר, בהיבט המיידי ובהיבט ארוך הטווח.
לטווח הקצר השקעה בתשתיות תגרום ליצירת מקומות עבודה נוספים, להגדלת התוצר הלאומי ולהגדלת ההכנסות ממיסים, ובטווח הארוך לשיפור בר קיימא בשיעור הצמיחה של המשק הישראלי, הגדלת הפריון וייעול הפעילות הכלכלית והעסקית.