דיון בנושא הסרת חסינות חברי כנסת

ממשלה 1א’ :

פותחת בהגדרה של מהו חבר כנסת ומהו תפקידו כאשר מטרת החסינות היא הגנה מפני כתבי אישום פלילים על מנת שח”כ יוכל למלא את תפקידו בצורה טובה.אולם כעת מועלת טענה כנגד נות הדיונית משום שלמעשה חברי הכנסת הם אלו שדנים האם יש צורך להסיר חסינות זו או אחרת של עמית למקצוע .עקב כך ישנה הצעה מצד הממשלה להקים וועדה שתדון בהסרת החסינות במקום שחברי הכנסת יעשו זאת וועדה זו תהיה חפה משיקולים זרים ומאוזנתי כהנו בה גורמים בלתי תלויים כגון שופטים ונציגי ציבור.חבר כנסת אינו יכול להחליט עבור עצמו בנושא זה נדרש גורם חיצוני כאשר לצורך המחשה הוצגה אנלוגיה של סטודנט הנתפס מעתיק ונשפט על ידי חבריו.

הטענה השניה שמעלה הממשלה טוענת כי העיסוק של חברי הכנסת בהסרת החסינות של עצמם גוררת שחיתות מעין שמור לי ואשמור לך תוך התעלמות מאמות מידה מוסריות ומקצועיות כאשר מכאן ניתן להגיע לטעון השלישי האומר כי כל עוד אין וועדה נייטרלית שתדון בנושא ישנה פגיעה בתדמית הכנסת ובכבוד הכנסת[“עסקנים המרשים לעצמם הכל”] האמורה לייצג את הציבור ראה מקרה נעמי בלומנטל.חבר כנסת אמור לשמש דוגמה אישית לבוחריו. סיכום :חסינות לחבר כנסת מהווה היבט חשוב משום שהיא אמורה לאפשר את עבודתו של הח”כ ללא הפרעה ,או חשש מגורם זה או אחר אולם אסור שחסינות זו תהא מוחלטת משום שהיא עלולה לגרור שחיתות ופגיעה בתדמית הכנסת לכן ההצעה היא לבטל את החסינות הדיונית ולהישאר עם החסינות העניינית בלבד.

ניתוח :הצגת הטיעונים והצגת עמדה בצורה ברורה מבנה ההצגה טוב למעט הסתבכות קלה בנוגע לתוכן ההגדרות של חסינות שגרר בעייתיות בשימוש בהגדרות אלו אולם עדיין תוכן ההצגה ברור .מוצג לנו פתרון חלופי שהוא ישים וכמו כן קריאה לפעולה : לשנות את המצב הקיים כיום.

אופוזיציה 1א’ :

בפתיחה טוענים נגד הסרת חסינות חבר כנסת באופן גורף כאשר מועלות מספר טענות המצדיקות את קבלת החסינות הגורפת : חבר כנסת יכול למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר ללא הפרעה פחד המטרה היא הגנה מפני האשמות שווא העלולות לשמש גם כטקטיקה פוליטית העשויה לשבש את תפקודו של הח”כ.חסינות חברי הכנסת היא אכן פריבילגיה אולם בצדק עקב הסיבות שצוינו לעיל. ישנה תגובה לממשלה אחת בנוגע לתהליך ההסרה כאשר האופוזיציה טוענת כי הסמכות המכריעה האם להסיר את החסינות היא היועץ המשפטי לממשלה שהוא גורם חיצוני.

ניתוח : החלק הראשון של הטיעונים שהוצגו ברור כאשר נמנו מספר סיבות הגיוניות מדוע אין להסיר חסינות מח”כ .ישנו מענה לממשלה אחד בדמות הטענה כי אכן יש גוף חיצוני המקבל החלטות בנוגע להסרת חסינות אולם טענה זו לא הייתה ברורה מספיק עקב בלבול בין ההגדרות של חסינות דיונית וחסינות עניינית.

ממשלה 1 ב’ :

מתייחס לטענות שמעלה אופוזיציה 1 וטוען כי בנושא הסרת החסינות מדובר בגוף המחליט עבור עצמו עמם עובדה זאת מובילה לשחיתות שנתקלים בה יום יום מה שמוביל לפגיעה בתדמית של הכנסת כגוף מייצג ובמורל של המדינה .מוטל ספק לגבי אמיתות החוק ויישומו בפועל .הרעיון המוצג להעביר את הדיון בסרת החסינות לגוף ניטרלי שיכלול חברי כנסת בדימוס שופטים ,וועדה שתדון בצורה האמיתית ביותר ללא שיקולים זרים האם יש כדאיות להסיר את החסינות יש מקום לערב את בג”צ בנושא שהוא יהווה את הסמכות העליונה בנושא. מועלת טענה : ידוע לנו כיום כי אכן קיימת שחיתות בכנסת כאשר חברי כנסת מנצלים את חסינותם. מביא דוגמאות : פלאטו שרון ששילם שוחד בכדי לקבל קולות ולאחרונה אלי בן מנחם שניסה לשחד מתמודד שיפרוש .

ניתוח :הצגת הטיעונים בצורה סבירה רואים לאן מובל הטיעון אבל הוא לא מגיע למהות אין הוכחה סופית +המשמעויות הנלוות לה .מדובר על שחיתות באופן גורף אולם אין הרחבה מה המשמעות של ח”כ מושחת ומכאן מה האפקט על עבותו על הציבור על תדמית הכנסת וכולי .משתי הדוגמאות שהוצגו על חברי כנסת שסרחו מוצגת הכללה לגבי כל המליאה לכן יש צורך לקחת את הטיעון עוד שלב קדימה בכדי לחזק אותו. ההצעה אולם ברורה ומעשית כפי שהוצג על ידי ממשלה 1.

אופוזיציה 1 ב’ :

בפתיחה טוענת כי מהות הדיון אינה ברורה נשאלת שאלה על מה דנים אומנם הגדרנו חסינות ,חסינות זו לעיתים מנוצלת לרעה וגוררת שחיתות אולם מהו הפתרון ? האם חוק חדש הוא הפתרון הנכון מי אמר שחוק חדש הוא אשר יצליח להלחם בנגע השחיתות .לגבי הנושא של גוף ניטרלי שידון בהסרת החסינות מועלת טענה כי היועץ המשפטי לממשלה הוא זה המוסמך לדון בכך והוא מעביר את המלצותיו לוועדת הכנסת במידה ויש דברים בגו יש להסתמך על שיקול הדעת של חברי הכנסת ולתת להם קרדיט שהם מבצעים את הדיון תוך שיקולים עניינים.טענה נוספת המועלית אומרת כי חוק החסינות פרוץ ואינו חד משמעי ולכן יש לבצע תיקון לחוק שיהא ברור בנוסף לנסח כללי אתיקה לחברי הכנסת שינחו אותם בפעולתם כאשר הם נדרשים לנושא זה.

ניתוח: יש סדר במבנה ובהצגת הטיעונים ישנה הצגת עמדה ברורה : חברי הכנסת הם המוסמכים לדון בהסרת חסינות יחד עם זאת מועלית הצעה פרקטית למניעת פרצות בחוק ולכללי אתיקה מוסדרים שינחו את חברי הכנסת. 

ממשלה 2 א’ :

בתגובה לאופוזיציה אחת טוענת כי היועץ המשפטי בודק טענות בדבר האשמות ח”כ זה או אחר וממליץ האם יש צורך להסיר את החסינות זה לא בידיו אלא בגדר המלצה בלבד אולם אם המליץ להסיר חסינות סימן שיש דברים בגו ויש להתייחס להמלצתו בכובד ראש [שלא לומר ליישם]מוצגים מספר טיעונים : החסינות יוצרת ריחוק ופערים בין נבחר הציבור לבין בוחריו נוצר דימוי של שכבה מורמת מעם פגיעה במהות דמוקרטית בסיסית כולם שווים בפני החוק .החסינות נותנת לגיטימציה לחברי כנסת לעשות מעשים לא כשרים זה מתחיל בעברות תנועה הקלות בנושאים שונים ועד לשוחד היכן הגבול ומי קובע אותו.איש ציבור אמור להוות דוגמה אישית לייצג ערכים שלטון חוק ומוסר מדוע אם כן לא יציע הח”כ מרצונו החופשי להסיר את החסינות בכדי להראות כי הוא צודק וכי לא עבר עברה. מוצגת הדוגמה של נעמי בלומנטל ששמרה על זכות השתיקה כאשר ההנחה היא כי יש לה מה להסתיר מקרים כגון אלו נותנים לגיטמציה לחברי כנסת לעבור על החוק. 

ניתוח : הצגת הטיעונים בצורה ברורה תוך התייחסות לדובר הקודם לגבי סוגיית מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה שימוש בטיעון “מדרון חלקלק ” בכדי לחזק את עמדתה .נראה כי הדובר לוקח אתהטיעונים לרמה מקסימלית וסוגר אותם בצורה טובה , כך שעמדתו ברורה. 

אופוזיציה 2 א’ :

מסיטה את הדיון לגבי חסינות לכיוון מעט שונה מדובר על חסינות במידה וחבר כנסת נתפס בדרך למליאה ומעוכב כגון הצגת מסמכים לדגמה כאשר עבר עברתתנועה הדבר עלול לפגוע בו ובמפלגתו כאשר מדובר על נושאים קריטיים[כל ח”כ משמעותי לדיון זה או אחר] ומעבר לכך נטען כי ישנה פגיעה בזכות הדמוקרטית למלא את תפקידו כנבחר הציבור ולהביע את דבריועמדתו. מנגד מועלית הצעה כי במקרים קיצוניים תוסר החסינות במקום.לגבי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה נטען כי תפקידו להביע עמדה הוא במסגרת החוק ויש ליישם את המלצותיו. 

ניתוח :ישנו סדר טיעונים טוב כאשר מובאת דוגמה [אנלוגיה] : חבר כנסת פועל תמיד בשגרת חירום בדומה לשוטר במילוי תפקיד העובר באור אדום והדבר נחשב לגיטמי וזאת במטרה לא לפגוע במהלך העבודה התקין סיכום הטיעונים כאמור ברור ומציע דרך פעולה 1. הסרת חסינות פוגעת בדמוקרטיה ומהווה פרצה לסתימת פיות .2 . חבר כנסת עובד בשגרת חירום והחסינות נועדה בכדי להבטיח שעבודתו לא תפגע. 3. במקרה קיצוני תוסר החסינות ודינו של חבר כנסת יהיה ככול אזרח. 

ממשלה 2 ב’:

חבר כנסת פועל למען הציבור והוא למעשה נציגו אין טענה נגד הסרת חסינות אלא הכוונה היא לבקר את התהליך יש הבנה של משמעות מוסד החסינות.אולם כאמור חבר כנסת הוא נציג ציבור שצריך להוביל ולשמש דוגמה ואין להתעלם מכך כי התנהגות חבר כנסת זה או אחר משפיעה על הציבור הרחב . כאשר חבר כנסת נעזר בחסינות לצורך מעשים לא כשרים מדובר למעשה על סוג של פשע צווארון לבן .גם דובר זה מדבר על חשיבות הדמוקרטיה אולם ישנה ביקורת על דרך ההתנהלות של הסרת חסינות אין גוף מבקר חיצוני לנושא דבר היוצר מצב של ארגון חברי המשמר את עצמו . 

ניתוח :הדבר הבולט ביותר : הדובר נגרר אחרי שאלות הנגד שהוצגו דבר שפגע באופן הצגת הדברים.

אופוזיציה 2 ב’:

למעשה סיכום הדיון . הממשלה דיברה על וועדה המורכבת מגורמים חיצוניים כאשר ההחלטה האם להסיר את החסינות תהא בידי גוף ניטרלי וזאת בכדי למנוע תופעות כגון אליטיזם שהרי חבר כנסת אמור לשרת את הציבור ולא להיות מנותק ממנו.טענה כי יש נימה מעט בומבסטית חברי כנסת אינם פושעים אלא רק ממלאים את תפקידים כאשר הם צריכים לעשות זאת במינימום הפרעות.טענה נוספת אומרת כי אין צורך בגוף ניטרלי לפקח על הסרת החסינות משום שזהו תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה .בתור חברה דמוקרטית בחרנו בדרך דמוקרטית באדם שייצג אותו ואת האינטרסים שלנו לכן חשוב לזכור כי לא כולחברי הכנסת מנצלים את מעמדם כפי שנרמז בטיעונים קודמים[. אין לעשות הכללה מחבר כנסת שסרח לגבי כול המערכת, בדומה למערכות אחרות אלא הטיפול צריך להיות נקודתי]. כמו כן כפי שנטען חבר כנסת עובד במתכונת חירום משום שהמדינה נמצאת כול הזמן במצב חירום [פיגועים כלכלה ועוד] .לסיכום נטען כי 1. חבר כנסת שסרח חסינותו תוסר 2.חסינות היא דבר חשוב חבר כנסת אינו אזרח רגיל עקב מהות תפקידו.3 חסינות נתפסת כדבר מהותי אנו פוגעים למעשה בדמוקרטיה שלנו אם אנו מונעים ממי שבחרנו לייצג אותנו לומר את דברו למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. 

ניתוח :הצגת הדברים ברורה כאשר מושם דגש על מהות החסינות ופחות על דרך פעולה הסיכום טוב וכלל את כול הדוברים אולם כאמור הועלה נושא התעבורה כדוגמה כאשר בסיכום התעלמה הדוברת מנושא זה.