נאום כתוב – האם מעורבות עמותות במערכת החינוך מועילה או מזיקה
מאת נורית לפידות (מנהלת תוכניות חינוכיות)- הנאום הוכן והוצג כתרגיל אקדמי במסגרת קורס נאומים ומצגות.
אני מעונינת להתמודד עם השאלה: האם מעורבות המגזר השלישי בחינוך מביאה ערך מעבר לעוד תקציבים?
בעשור האחרון התפתחה תופעה שארגוני המגזר השלישי מפעילים ומטמיעים תכניות פדגוגיות בבתי הספר שאינם חלק מתוכנית הלימודים הרשמית. 
דוח זיילר מצא כי הופעלו במערכת החינוך 675 תוכניות שבהן היו מעורבים גופים מתערבים ברמות שונות. ניתוח הארגונים המעורבים בחינוך לפי תחומי ענין מראה ש-40% מהן עסקו בפעילויות ערכיות, אחוז דומה בתחום העשרה, ובאחוזים הולכים ויורדים גם בנושאים נוספים כמו צמצום פערים, הכשרה ושיטות חינך ומתן מענים לילדים עם צרכים מיוחדים. ההיקף הרחב של התופעה מעיד על העינין והרצון של האזרחים והארגונים החברתיים לתרום לחינוך ולהשפיע באמצעותו.
אני מעונינת להציג בפניכם שני יתרונות למעורבות המגזר השלישי בחינוך וחסרון מבני אחד למעורבות זו כפי שהיא באה לידי ביטוי במערכת החינוך בארץ, ובסיכום אציע פתרון אפשרי למצב. ראשית ברצוני להציג שני יתרונות המעורבות של המגזר השלישי בחינוך:
- החדרת חדשנות והפרייה ברעיונות יצירתיים לתוך המערכת
- היקף המשאבים וסוגיהם מביאים ל יכולת מתן מענים יחודיים לצרכי המערכת
יתרון ראשון: חדשנות והפרייה ברעיונות יצירתיים המוחדרים לתוך המערכת
חדשנות זו מייצגת מצד החברה את הצרכים המקומיים שאינם מקבלים מענה תואם במערכת החינוך הרשמית. בכך קימת גמישות ומהירות תגובה שאינם מאפיינים מערכות גדולות. בנוסף, מעצם התביעה להתחדשות נדרשת מערכת החינוך להובלת תהליכי שינוי לשם שיפור מתמיד והיא נעזרת בפתרונות שמציעים עמותות שונות.
דוגמאות ליצירתיות המגזר השלישי וחדשנותו קיימים כמעט בכל תחום בחינוך, למשל:
א. תכניות העשרה שהצטרפו ללימודי היסוד באמצעות תכנית קרב המתבטאות במגוון תחומי דעת ויצירה, בדרכי למידה חדשות, בכוח-אדם אחר ובחומרים מגוונים –כחצי מיליון ילדים למדו בתוכנית מאז 1995.
ב. תוכנית לצמצום פערים חינוכיים בין תלמידים תת-משיגים לחבריהם לכיתה, ובין בתי ספר הפועלים באוכלוסיות מוחלשות לבתי ספר במרכז – “תפנית” של קרן סקטא רשי . כיום נהנים מהתוכנית למעלה מ-20,000 תלמידים הלומדים בכ-200 בתי ספר שונים ברחבי הארץ.
ג. הקמת בתי ספר בעלי אוריינטציה ייחודית כגון, בתי הספר הדמוקרטיים ובתי הספר המשותפים.
אעבור ליתרון שני: היקף המשאבים וסוגיהם מביאה יכולת לתת מענים יחודיים לצרכי המערכת
יתרונותיהם של המשאבים הכלכליים הנוספים למשאבי המערכת ברורים מאליהם, אך יתרון משמעותי נוסף הם המשאבים האנושיים. מערכת החינוך מועשרת ביזמים ומנהלי פרויקטים ומפתחי תכניות, שאינם בהכרח אנשי חינוך, המעבירים אל תוך המערכת כוחות, ידע וניסיון מעולמות תוכן שונים. כך לדוגמה, בטיפול בבעיה מרכזית של מערכת החינוך כיום- נוער נושר ונוער בסיכון, פועלים כיום גופי מגזר שלישי רבים. עיקר יתרונם של גופים אלו טמון ביכולת לחבר תחומים חדשים לעשייה החינוכית. ביטוי לכך ניתן למצוא בדוגמה של וטרינר שמפתח תכנית לנוער נושר באמצעות טיפול בבעלי חיים, או גוף המתמחה בחילוץ והצלה מפתח תכנית מקבילה לנוער נושר שיתמחה בחילוץ והצלה. דוגמות אלו מדגישות את היכולת לחבר בין תחומים חדשים וייחודיים לבין צרכי המערכת.
עכשו אתיחס לחסרון של מעורבות המגזר השלישי בחינוך: השתמטות הממשלה מלקיחת אחריות בחינוך
המגזר השלישי מאד הטרוגני ומורכב מארגונים שונים בעלי מטרות מגוונות ולעיתים סותרות זו את זו. המשותף לכולם הוא נסיון לפעול במקום שהמדינה אינה מספקת פתרונות ובכך מחזקת את חוסר אחריות המדינה לנושא . הדבר בא לידי ביטוי גם בהיעדר מנגנוני ניהול, סינון, ליווי ופיקוח לארגונים הפועלים בתוך המערכת.
על פי ניר עמדה שהיגיש המכון ליזמות בחינוך למשרד החינוך, נמנים הסכנות העקריות בהתערבות המגזר השלישי בחינוך : התערבות בקביעת מדיניות חינוכית, חוסר ביציבות ובהמשכיות של תהליכים חינוכיים והגברת השחיקה בקרב מנהלים ומורים שלא תמיד שותפים להתערבות החיצונית. כ”כ קיים העדר שוויון בחלוקת המשאבים הציבוריים והפרטיים העומדים לרשות ביה”ס. הארגונים אינם מחויבים והם בוחרים להם את בתי הספר והמקומות על פי סדרי עדיפויות פנימיים.
לסיכום
אתיחס תחילה דוקא לחיסרון המדבר על כך ש התפתחות המגזר השלישי בחינוך כמו בתחומים אחרים הוא בעצם צמצום השרותים הניתנים ע”י המדינה . מגמה זו יכולה בתנאים מסוימים לתרום להתפתחות של חברה אזרחית משגשגת משתתפת ותורמת ללכידות ולהיווצרות הון חברתי.
כדי לקדם התפתחות זו אשר תביא למערכת החינוך יתרונות כפי שתארתי קודם בשני נושאים:
• חדשנות והפרייה ברעיונות יצירתיים המוחדרים לתוך המערכת
• הגדלת המשאבים הכספיים והאנושיים ותתרום למתן מענים יחודיים לצרכי המערכת.
על משרד החינוך לגבש מדיניות ברורה באשר לתפקידו ומרחב פעילותו של המגזר השלישי במתן שירותים חברתיים וכן לפתח מנגנונים מושכלים של בקרה ואחריותיות שישרתו את מערכת הגומלין בין המשרד וארגוני המגזר השלישי.
יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)
עוד מאמרים מעניינים שתאהב:
כיצד לבחון יעילות הפסיכותרפיה בכלים מדעיים
