נאום כתוב – לחייב מועמדים לביטוח למסור תוצאות של בדיקות DNA

מאת דניאל יעקובי (כלכלן בחברת ביטוח) נכתב והוצג במסגרת קורס דיבור בפני קהל

ערב טוב,

נתבקשתי להעלות את נושא זכותן של חברות הביטוח לדרוש בדיקות ממבוטחים כתנאי מקדים לביטוח חיים ובריאות. סוגיה זו של חשיפת מידע מקיף על המבוטחים הינה נושא שנוי במחלוקת וקשורה לסוגית “צנעת הפרט וחיסיון רפואי”.

המתנגדים טוענים כי מאגר שכזה הינו שלב נוסף בחשיפת פרטיותו של הצבור בפרט ולאור העובדה כי רק לאחרונה משטרת ישראל העבירה חקיקה שתאפשר לזהות כל אזרח עפ”י תוי פניו ,ועתה גופים עסקיים כמו חברות ביטוח דורשות חשיפה “אינטימית ” נוספת של האזרח ובמקרה זה המבוטח. אם חלילה מאגרי מידע אלה יפרצו או שיעשה בהם שימוש שאינו ראוי עלולים להיות כ”חבית שריפה” כנגד חברי המאגר.

ישנם טיעונים בעד ונגד והערב אציג את עמדתי בדבר זכותה הלגיטימית של חברת הביטוח לדרישה שכזו.
לפני שאפרוס את טענותי אסביר בקצרה. מהי בדיקת . בדיקת ה הינה בדיקה פשוטה ולא פולשנית ומהווה למעשה טביעת אצבע גנטית. ה-DNA של כל יצור חי, הינו יצירה סבוכה וייחודית כפי שטביעת אצבע מייחדת אדם זה מאדם אחר, כך גם ה-בכל תא ותא הנוצר בגופנו, ישנו צופן גנטי זהה, אם נרצה לזהות אדם כלשהוא או שמא להבדילו מאדם אחר, אין דרך פשוטה יותר מאשר בדיקת ה-DNA,

טיעון ראשון: גילוי עובדות למבוטח הפוטנציאלי עצמו

מרביתינו לא מבצעים כבשגרה בדיקת DNA אלא בדיקות דם קובנציונליות ,עצם החיוב מצד חברת הביטוח יאפשר לנו המבוטחים לדעת יותר על עצמינו ולפעול בהתאם. באמצעות בדיקת DNA ניתן לזהות גורמים זיהומיים או גידולים גם כאשר הם קיימים בגוף בכמות זעירה. שיטה זו מסייעת באבחון מחלות זיהומיות או גידוליות, וכן בקביעת נוכחות מוטציות במחלות גנטיות שונות. עצם הידיעה תוכל להפעיל רפואה מונעת ובכך לצמצם או לבטל התפרצות של מחלות בשלביהן הראשוניים הן לחולה הפוטנציאלי והן לסביבה.

הטיעון השני: הקמת מאגר מידע לטובת המבטחים והמבוטחים

הקמת מאגר מידע תאפשר איתור מהיר של תורמים בעלי צופן גנטי דומה במקרים של דרישה לתרומת איברים הן כתוצאה ממחלות קשות ,תאונות וכד’. הנגישות המהירה והאפשרות לפתרון רפואי תעמוד לטובתו של המבוטח אך גם לטובתה של חברת הביטוח בכך שתקטין עלויות של טיפולים חלופיים ותשלומים אחרים. לצערינו הדוגמאות רבות ומוכרות יותר בתחום סרטן מח העצמות שבו הציבור נקרא חדשות לבקרים לתרומת מח עצמות ע”מ להציל אנשים ודווקא אותם אנשים נתקלים בבעיה כפולה :הקושי של איתור איברים מתאימים כשהזמן פועל כנגדם. קיומו של מאגר שכזה יוכל להיות לעזר רב לחברי המאגר בפרט ולחברה הישראלית בכלל.

הטיעון השלישי: תמחור נכון של עלות הביטוח לטובת המבטח והמבוטח

על מנת שחברת הביטוח תוכל לתמחר נכונה את עלות הביטוח היא זקוקה למידע רב ככל שניתן לקבל. לעיתים המידע שנמסר הינו חלקי ביותר אך תוספת של הבדיקה הגנטית תוכל לתת תמונה מקיפה ביותר. בידי חברות הביטוח ישנם מאגרי מידע רבים שניתן לעשות בהם שימוש מושכל והדגש גם לטובתו של המבוטח. ובמידה והמידע אינו מלא התמחור חייב לקחת בחשבון את פרמית הסיכון על אי הודאות.

לאור האמור לעיל המידע שיתקבל מהבדיקה הגנטית יאפשר למבטחים לקבוע פרמיה נכונה ובד”כ נמוכה יותר למבוטחים. מצד שני תמחור שלוקה בחסר ונמוך מהדרוש עלול לגרום להפסדים שעלולים למוטט את המבטחים, ואזי המבוטחים ישארו ללא כיסוי ובטוח הולם.
בארץ ישנם מס דוגמאות ואחת מהן היא חברת סנה שלא תמחרה נכון את עסקיה ופשטה את הרגל ובעקבותיה נפגעו מבוטחים רבים,כמובן שישנן דוגמאות רבות ונוספות בארץ ובעולם.

לסיכום

במסגרת הזמן הקצר שהוקצב לי הצגתי את הטענה שזכותן של חברות הביטוח לדרוש בדיקות DNA כתנאי מקדים לביטוח חיים ובריאות ולשם כך הצגתי 3 טיעונים כתמיכה לכך.

תודה רבה לכם על ההקשבה

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיונים (debate)

רוצה ללמוד להכין ולהציג נאומים? הירשם לקורס דיבור מול קהל