נאום כתוב – ביטול חזקת הגיל הרך לנשים

ערב טוב,

היום אדבר על הצורך לבטל את חזקת הגיל הרך. אני סבור כי אכן הגיע הזמן לבטל חזקה זו, שאבד עליה הכלח.
אבל לפני שניכנס לעובי הקורה, אסביר בכמה משפטים מה זה “חזקת הגיל הרך”. החזקה קבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית, חוק משנת 1962;  הסעיף קובע כי בסכסוך משמורת על ילדים, כלומר אצל מי הילדים יהיו כשההורים מתגרשים, ילדים עד גיל 6, יהיו אצל האמא, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. במילים אחרות, במצב בו האמת מתפקדת, פחות או יותר, היא תזכה באופן די אוטומטי להיות ההורה המשמורן, גם אם האב עשוי להיות הורה משמורן מתאים יותר.
אמנם לחזקה יהיה תפקיד משמעותי רק בחלק קטן מהמקרים, משום שרוב האבות דווקא מעדיפים שהילדים יהיו אצל האמא, אבל דווקא באותם מקרים שהאב רוצה לקבל את המשמורת על הילדים – הוא נתקל בקיר שכמעט ולא ניתן לעבור.

אפשר להגיד שחזקת הגיל הרך היא מעין חריג בדיני משמורת ילדים, כיוון שבית המשפט לא בודק את נסיבות המקרה לאור עקרון טובת הילד, שהוא עקרון על בדיני משפחה,  אלא מסתפק בחזקה הזאת, לפיה עד גיל 6 – לאמא.  בשנים האחרונות הנושא עלה לסדר היום הציבורי, מונו 2 ועדות שונות כדי לבחון את הנושא – ועדת שניט, וועדת רוטלוי שהגישו את מסקונותיהן לכנסת, ללא המלצה חד משמעית האם לבטל את החזקה או לא.
חשוב להבין שחזקת הגיל הרך משחקת תפקיד נוסף גם לגבי ילדים גדולים מגיל 6: בתי המשפט לא נוטים להפריד בין אחים, ולכן אם נדמיין מצב בו יש 3 ילדים, הצעיר בהם בן 6. המשמורת עליו תינתן לאם בשל חזקת הגיל הרך, ואז תוכל לדרוש משמורת על 2 הילדים האחרים, ותקבל אותה גם אם האב רוצה לקבל את המשמורת אף הוא וגם אם המסוגלות ההורית שלו, שהיא הערכה פסיכולוגית – משפטית לגבי תפקודו כהורה, טובה יותר מזו של האם. אני חושב שכדאי לבטל את החזקה ממספר סיבות:

• החזקה מיושנת ואינה מתאימה למציאות החברתית בה אנו חיים כיום.
• חזקת הגיל הרך מחייבת אבות המבקשים משמורת להקצין את הקו המשפטי שלהם כלפי האם, ובכך מלבים התדיינות משפטית קשה וארוכה.

א. חזקת הגיל הרך היא חוק מיושן ומפלה

חזקת הגיל הרך נשאבת מסעיף בחוק בן למעלה מ-45 שנה. במהלך שנים אלו, קרו במקביל 2 תופעות סוציולוגיות ברוכות מאוד לדעתי  – מצד אחד – נשים החלו לצאת ולעבוד בהיקפים רחבים יותר ולפתח קריירות, לעיתים גם על חשבון ביצוע אותן מלאכות “מסורתיות” כמו טיפול בילדים. אנחנו רואים יותר ויותר נשים שעומלות על פיתוח קריירה וזוכות להגיע לעמדות ותפקידים בכירים עליהם לא יכלו לחלום בתחילת שנות ה-60.
מצד שני, בשנים אלה, המעורבות של הגברים ובחיי הילדים, בגידולם ובחינוכם. כיום, ישנם אבות רבים שמעוניינים להקדיש זמן רב לילדים, גם על חשבון העבודה.
מדינות המערב השכילו להפנים את השינויים האלה במרקם החברתי וביטלו את חזקת הגיל הרך. למעשה, כיום ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות המערב, שמחילה חזקה זו בחוק.   כל מדינה החליטה מה יחליף את החזקה, חלק מהמדינות קבעו שההורה שטיפל יותר בילד – יהיה המשמורן, חלק קבעו מבחנים אחרים אבל,  הגישה לפיה ילד עד גיל 6 הולך באופן אוטומאטי לאמא – איננה עוד.

ב.  חזקת הגיל הרך מחייבת אבות המבקשים משמורת להקצין את הקו המשפטי שלהם כלפי האם.

כאחד שעוסק במקרים כאלה ביום יום, אני יכול להגיד לכם שזה קורה כי אב שרוצה לסתור את חזקת הגיל הרך צריך להראות שהאמא ממש לא כשירה לתפקד כאם ומנסה לצייר את האישה באור שלילי ביותר.
למשל, אם יש אישה שנוהגת לצאת לבלות בימי שישי, בשעה שהבת הגדולה, נאמר בת 15, משגיחה על אחיה בן ה-4, אז בעלה  בטח יטען שהאם מנהלת אורח חיים מופקר, מרבה לארח גברים בביתה, ומזניחה את הילדים ללא השגחת מבוגר אחראי.
ברור לכולם שאלה טענות זדוניות ונבזיות, וכנראה שהבעל היה מעדיף, לרוב, גם לא לטעון אותן, אבל בגלל חזקת הגיל הרך אין לו ברירה – הוא צריך להצביע על כך שהאמא לא ממלאת תפקידה כלל ולא מתפקדת כהורה!  
כמובן, שכשאמא קוראת את הדברים האלה, גם הוריד שלה מתחיל לקפוץ והרי לנו מלחמה בין הורים, מלחמה שיש בה מעט מאד מנצחים – ואלה הם עורכי הדין. הילדים בוודאי שלא.

לסיכום,

אני יכול לומר לכם שביטול חזקת הגיל הרך לא יעשה שינוי דרסטי בתוצאות אליהן מגיע בית המשפט, אלא רק ישנה במעט את הפן הרטורי. גם כך, במרבית המקרים, האבות לא ירצו את המשמורת על הילדים. במידה וירצו, בית המשפט יכריע לגופו של עניין, ע”פ טובת הילד או ע”פ חזקה אחרת שתיקבע בחוק, למשל שההורה שהוא “המטפל העיקרי” בילד יקבל את המשמורת ובד”כ זו תהיה האמא.
אבל אם יש מצב ששני ההורים מוכשרים ורוצים את המשמורת, זה לא כ”כ שכיח אבל כל מקרה הוא עולם בפני עצמו, ובמצבים האלה יש להכריע במחלוקת תוכרע לגופו של עניין.
יש נימוקים רבים בעד ביטול חזקת הגיל הרך, בעיני 2 הנימוקים שהבאתי הם המשכנעים ביותר לביטולה של חזקה זו, שהתיישנה מזמן ואינה מתאימה עוד למציאות חיינו ותורמת רבות לליבוי סכסוכים שלולא קיומה, היו עשויים להסתיים בהסכם, וחוסך הרבה מאד סבל נפשי, להורים ולילדים ולא מעט כסף.  

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיון הציבורי (debate)

הירשם לקורס נאומים ולמד להציג את עמדותיך