נאום כתוב – לאסור בחוק את ספורט האיגרוף

נכתב והוצג על ידי ענבל ניצן. הנחיה ועריכה: גיא יריב
הנאום הוצג במסגרת קורס דיבור מול קהל.

איגרוף הוא ספורט עתיק יומין ופופולארי. ביוון העתיקה היו תחרויות איגרוף. כמו כן זהו בפורט מסוכן ש ארגוני הבריאות ה גדולים בעולם קוראים כבר הרבה שנים להוציאו מתחרויות האולימפיאדה או מהחוק בכלל.

אני אפרט כמה סיבות שלדעתי בגללן צריך להוציא את האיגרוף מהחוק: הראשונה נוגעת לתוצאותפטליסטיות שלו על המתאגרפים, השנייה נוגעת להשפעה החינוכית השלילית שיש ללגיטימיות של האיגרוף ולצפייה בו והנקודה השלישית שלי היא שהבחירה לעסוק באיגרוף כמקצוע איננה נקייה מהשפעות של חוסר צדק חברתי וגם לא מניצול. 

איגרוף גורם נזקים גופניים ושכליים

אני רוצה להמחיש לכם את הכוונה שלי כשאני אומרת “ספורט מסוכן”: במהלך המאה האחרונה היו יותר מ- 1000 מקרי מוות בקרב או אחריו. רק בן השנים 2000 ל- 2005 היו 53 מקרי מוות. נראה שהתקנות ועצם הימצאותם של רופאים בזירה אינן עוזרות. המכות הנשנות בראש גורמות להרבה שטפי דם קטנים במוח ולמוות וניוון של נוירונים ולמה שקרוי “דמנצית מתאגרפים”, רוב הפעמים היא מתפתחת עם הזמן וניתן לראות את הסימפטומים לקראת סוף הקריירה או אחרי הפרישה וזה כולל תסמינים של פרקינסון, אלצהיימר, פגיעה בזיכרון, בקואורדינציה, בדיבור, בהליכה, בחשיבה- פרנויות והפרעות בהתנהגות. הסטטיסטיקה מדברת על 15% מהמתאגרפים. למשל ג’ק דמפסי, ג’ו לואיס. אם ראיתם את מוחמד עלי מתראיין לאחרונה אז אתם וודאי יודעים על מה אני מדברת. כל זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמטרת המשחק היא לפגוע באדם שמולך ויותר מזה, להנחית עליו נוקאאוט, שבהגדרתו הוא להביא את היריב למצב בו הוא אינו יכול להתאושש ולקום על רגליו תוך זמן קצוב, בד”כ בשל עייפות או איבוד הכרה או דימום. אני אסכם את הנקודה הזאת ואומר שאין מקום לתחרות כה קטלנית ואכזרית בתוך חברה נאורה.

איגרוף מעביר מסר אלים לחברה

עניין חשוב לא פחות נגד הספורט הזה הוא המסר שאפשר להשיג כבוד וכסף על ידי פגיעה במישהו, על ידי ואלימות וכן על ידי הנכונות להיפגע. המתאגרפים מהווים מודל לחיקוי לצעירים ומבוגרים כאחד, זו לא תופעה נדירה שבמהלך תחרויות מתפרצות תגרות אלימות בקהל, כשחובבי האתלטיקה או הכדורגל הופכים את הספורט לדרך חיים זה בריא וזה טוב, לא כך באיגרוף. אבל יותר מדאיגה היא ההשפעה שיש לצפייה באיגרוף על הילדים שמסתכלים על הכוכבים הנוצצים האלה ומפתחים את המושג שלהיות אלים זה מגניב ומשתלם, ובמיוחד, זה לגיטימי. אני אעבור לנושא האחרון

איגרוף הוא דרך מזיקה ליצירת מוביליות חברתית

במקרים רבים ההתחלה של העיסוק באיגרוף כמו כן תחילת הטיפוח לקראת התמקצעות מתרחשת בגיל צעיר אפילו גיל 10, כאשר אין לילד יכולת אמיתית להעריך את הנזק שיכול להיגרם, אותם צעירים, אם הם מבטיחים, מוצאים את עצמם במהרה מוקפים במאמן, אמרגן ועסקנים שונים שירוויחו הרבה אם הם יתמידו במקצוע ולכן הם דוחפים אותם להמשיך ולפתח קריירה שגם במהלכה הם משפיעים עליהם לא לפרוש, לעתים עד הנקודה שכבר אין ברירה, ולא בגלל זקנה. זה נכון גם לגבי משחקי ספורט אחרים רק בהבדל קטן, שהם הרבה פחות מסוכנים. כמובן שגם המתאגרפים עצמם מרוויחים כסף רק שבניגוד לאלו שמרוויחים על גביהם, האחרונים לאר מסכנים אפילו את קצה הזרת שלהם בשביל הרווח הזה. בהקשר הזה, דווקא הטיעון של אלו שתומכים באיגרוף, שזו הזדמנות לנערים רבים לצאת ממעגל העוני וממעמד הפועלים, עומד לדעתי בזכות הרעיון של להוציא את האיגרוף מהחוק, מפני שמדובר בבחירה שמשום מה אנשים מהמעמד הבינוני ומעלה נוטים לעשות הרבה פחות, כלומר, לו היו להם אמצעים או חלופות, אולי לא היו בוחרים לעסוק במשהו כל-כך מסוכן (וגם לא נעים, אם נהיה כנים). האמת, שזה במידה מסוימת מזכיר לי את הבחירה לעסוק בזנות.

לסיכום,

לצידם של ארגוני הביאות הגדולים בעולם, אני קוראת להוציא את הספורט המסוכן הזה מחוץ לחוק. תחרות שיש בה דם וחלק מרכזי בה הוא להמם את היריב עד איבוד הכרה היא אכזרית וראוי לה שתישאר בהיסטוריה לצד הגלדיאטורים ולא תמשיך לספק לילדים מודל של הצלחה חברתית וכלכלית בדרך של אלימות וגרימת נזק לאחר ולעצמך. ובסופו של דבר זו צבעיות לדבר על אופציה לצאת מהעוני ובעצם לספק למעמד הנמוך מפלט מפוקפק כזה הכרוך בסיכון גבוה כל כך.

יש לך מה להגיד בנושא?  הצטרף למועדון הדיונים (debate)