מחקרים וסקרים

בתור הגוף הגדול, הותיק והמוביל בישראל בהוראת דיבור מול קהל וטיפול בפחד במה, אנחנו לא מסתפקים בלקרוא מחקרים של אחרים, אלא גם מבצעים סקרים ומחקרים בעצמנו. 

ואם את/ה עוסק במחקר במדעי החברה ורוצה להשתתף באחד המחקרים הקרובים שלנו נשמח לשמוע ממך.

מחקר נוכחי: כמה פחד קהל נפוץ באוכלוסיה?

המחקר הנוכחי שלנו מתמקד במדידה מדוייקת של שכיחות חרדת קהל באוכלוסיה הכללית, וזיהוי מאפיינים המנבאים חרדת קהל.
מחקרים מסוג זה (אפידמיולוגיים) הם נדירים בעולם ואינם קיימים כלל בישראל, דבר שמקשה על הערכת יעילות הטיפול.

לכן המחקר הזה הוא בעצם מה שנקרא באקדמיה ‘מחקר גישוש’- כלומר מחקר עם המון שאלות (יותר מ190 סעיפים!) שמוצג לאוכלוסיה רחבה מתוך מטרה לגלות מגמות.

• היקף המחקר: 383 נשאלים
• שיטת המחקר: שאלון למילוי עצמי
• אוכלוסיית המדגם: סטודנטים
• תאריך שחרור: מאי 2020

מחקר שהסתיים: איזה פוליטיקאי הישראלים מעריכים כנואם?

לקראת הבחירות הקרובות החלטנו לבדוק איך הישראלים מעריכים את הפוליטיקאים שלהם כנואמים.
זה לא הפתעה גדולה שהם מתייחסים לנתניהו בתור ההנואם הטוב ביותר כיום. אבל מה הם חושבים על גנץ? ועל בנט? ואיך הם מתייחסים לנשים (רגב? שקד?) או למיעוטים (טיבי? איימן עודה?). והאם ההערכה שלנו היא אובייקטיבית? כלומר האם המין או העמדה הפוליטית שלנו משפיעים על ההערכה שלנו את איכות הנואם?

• היקף המחקר: 140 נשאלים
• שיטת המחקר: שאלון למילוי עצמי
• אוכלוסיית המדגם: כלל האוכלוסיה
• תאריך שחרור: סוף פברואר 2020

מחקר שהסתיים: תסמונת אריק איינשטיין – פחד קהל שמופיע בגיל מבוגר

לפי הספרות הפסיכולוגית, פחד קהל מופיע בגיל תבגרות או סמוך אחריו, בעיקר כתוצאה של סביבה ביקורתית או תובענית.

הנסיון שלנו בשטח תואם בגדול את התיאוריה, אבל מדי פעם אנחנו נתקלים בחריגים, והם תמיד מאותו סוג: אנשים מוצלחים מאד, שבמשך שנים דיברו היטב והרבה, ואז לפתע החלו לפתח פחד קהל. לפעמים בגיל 30, 40 ואפילו 50.

את התופעה בחרנו לקרוא על שמו של אריק איינשטיין שאחרי קריירה מפוארת על הבמות החליט בגיל 42 להיעלם מהעין הציבורית.

• היקף המחקר: 32 מרואיינים
• שיטת המחקר: ראיון עומק חצי מובנה (איכותני)
• תאריך שחרור: 2015 (שנתיים למותו של אריק איינשטיין)