ראיון: אז הצלחנו לשכנע את העולם או לא?

ראיון: האם ניצחנו או הפסדנו את מלחמת ההסברה?

טכניקת ‘ניהול קונטקסט’ וההסברה של מבצע צוק איתן

אז האם כוס ההסברה הישראלית חצי ריקה או חצי מלאה?  האם שוב נכשלנובהעברת המסר שחמאס ארגון טרור שמשתמש באזרחים ככיסוי? או שלהיפךהצלחנו לגרום למדינות המערב להישאר נייטרליות ולמדינות הערביות אפילוקצת לתמוך?

כדי להבין את מאזן ההסברה צריך להבין שני מושגים ברטוריקה: א) ניהול קונטקסט ו-ב) זליגת מסר. וכדי להבין אתם כדאי להקשיב קצת לבנימין נתניהו:

ניהול קונטקסט: לתפור מסר אחד לקהלים רבים

ביבי שידר לנו מהיום הראשון שהוא נכנס למלחמה די בניגוד לרצונו, לדוגמה הוא קיבל כמעט כל הצעה להפסקת אש. המסר הזה (שגובה במעשים. זה לא היה רק רטוריקה) נקלט היטב בארץ והגן על ביבי מהאגף השמאלי. אותו מסר

  גם נקלט באירופה ובאמריקה וסיפק גיבוי בינלאומי סביר עד סוף המבצע למרות אלפי הרוגים בעזה. אפילו במדינות ערב המסר נקלט והן האשימו את חמאס בקריסת הפסקות-האש. אז את חצי הכוס הזו נתניהו שמר מלאה.

2 טיפים:  לתפור את המסר לקהל המאזינים

כך נתניהו בחר במסר של ‘אני נלחם מחוסר ברירה’, וזה היה מסר מצויין שעבר טוב אצל כל הקהלים (כמעט, כפי שנראה בהמשך).  הוא שיפר את אמינות המסר על ידי שילוב של התנסחות – ‘איננו חפצים במלחמה’, טון -מדוד, זהיר ורגוע, וגם בעזרת מעשים- תגובה זהירה להתקפות הטילים הראשונות והסכמה להפסקות אש.

זליגת מסר: כשהמסר מגיע לאוזניים הלא נכונות

אז אם הכל כל כך טוב איך זה שהכל כל כך רע? פשוט מאד, אותו המסר המתון ששיכנע את האירופים, והמצרים, והישראלים, הגיע גם לחמאס. וגם החמאס השתכנע.  אבל זה היה רע. כי גם החמאס הבין בדיוק את אותו הדבר – שישראל לא רוצה להילחם, בטח לא עד הסוף.  וחמאס הסיק את המסקנה המתבקשת, שאפשר להמשיך ולירות מבלי להסתכן (כלומר, ייהרגו אלפי אזרחים ומאות לוחמים, אבל השלטון שלהם בטוח).

 ומכאן שהכלל השלישי של דיבור מול קהל, זה שלפעמים גם מי שלא רצית שישמע אותך שומע.  ושצריך להתכונן גם לזה.

2 טיפים: לדבר ברכות, אבל לנופץ במקל גדול
במקרה כזה אפשר להשתמש בטכניקת יאסר ערפאת או בטכניקת אהוד ברק. טכניקת ערפאת היא להגיד באנגלית דבר אחד (שלום) ובערבית דבר אחר (ג’יהאד).   אבל מכיוון שנתניהו דובר את אותן שפות כמו הקהל שלו, הוא לא יכול להשתמש בה.

טכניקת אהוד ברק היא להגיד דבר אחד ולעשות דבר אחר. היא הופעלה בעמוד ענן ויצרה הבדל בין מילים כמו ‘אנחנו לא רוצים להיכנס קרקעית’  מול מעשים (גיוס של 20,000 איש והצבתם על הגבול). התוצאה היתה שחמאס הסכים להפסקת אש אחרי 8 ימים בלבד.

אם למשל נתניהו היה כמה מאות קציני מינהל אזרחי ומימשל צבאי, החמאס היה חייב להסיק שהוא נערך לכיבוש ושליטה בעזה. בקשה מהיועץ המשפטי להכשיר תקיפה של בונקר החאמס מתחת לבית החולים שיפא או הכנת הציבור ל’מאות הרוגים’ היה מבהיר לחמאס שהסכנה לשלטונו ממשית.

איך לומדים להשתמש בטיפים האלו?

טכניקות שכנוע הן דבר שמאד קל להבין, אבל צריך עזרה כדי ליישם באופן מעשי. אבל אין אף אחד שלא מסוגל להצליח בכך, כל עוד מקבלים הכשרה מק.צועית.  כדי ללמוד כל טכניקה של נאום צריך תהליך החוזר-על-עצמו וכולל שלושה שלבים:
א. לימוד הטכניקה > ב. תירגול מעשי > ג. ניתוח ומשוב 
השילוב הזה, כאשר חוזרים עליו לפחות כמה פעמים, גורם לידע התיאורטי להפוך למיומנות מעשית.  לדוגמה בקורסים שלנו אנחנו מקפידים שכל משתתף יתרגל כל  שיעור, ויקבל משוב אישי אחרי כל תירגול.

מי יכול ללמוד ולהשתמש בטכניקות נאום מתקדמות?
כל אחד. אמנם הטכניקות שהצגנו במייל הזה הן מתקדמות יחסית ודורשות שליטה טובה בכלי נאום בסיסיים, ואנחנו מלמדים אותן רק בקורס המתקדם שלנו. אבל מי שיתחיל את הקורס הרגיל שלנו יכול להגיע בתוך כמה שבועות לשליטה כזו. בהתחייבות. של 100%.

אנחנו מתחילים בשבוע הבא קורס בסיסי ו-קורס בסיסי למתחילים.  ואם הרבה זמן לא דיברתם איתנו אז בהחלט כדאי להתקשר ולהתעדכן.
הטלפון שלנו הוא 077-8200201, והזמן הכי טוב להתקשר אלינו הוא עכשיו.