נאומי התנצלות: איך לעשות אותם נכון
כמו ילדים קטנים שהעליבו את הדודה ועכשיו צריכים לבקש סליחה למרות שהם ממש לא מרגישים צער, התייצבו הפוליטיקאים שלנו החודש בזה אחר זה להתנצל על השטויות שאמרו: שר הכלכלה נפתלי בנט, שר הביטחוןיעלון, חברי כנסת אלו ואחרים ועוד.
להתנצל מול קהל זה אף פעם לא דבר נעים, גם לאנשים שברגיל אינם סובלים מדיבור מול קהל. בראיון לתוכנית ‘המשחק המרכזי’ מנסים גיא יריב אטילה שומפלבי לנתח את ההתנצלויות האלו וללמוד איך עושים את זה נכון.
מן הימין לשמאל, ומהשפה ולחוץ
כל ההתנצלויות של החודשים האחרונים, כמו שגיא מראה בשידור היו בכיוון אחד: “מהימין לשמאל, ומהשפה ולחוץ”. הן כולן היו התנצלויות של פוליטיקאים שמרגישים שהבוחרים שלהם דווקא מאד אהבו את ההתבטאות שלהם ושהם מתנצלים רק כדי לא לחטוף על הראש. למעשה הם אפילו צריכים להיזהר לא להתנצל בצורה יותר מדי משכנעת.
לדוגמה, אורית סטרוק, שצייצה שהיא שמחה על לכתוב של שרון אחר כך התנצלה, ואז התנצלה על ההתנצלות…
התנצלות כסת”ח לעומת התנצלות אמיתית
לפני הראיון חיפשנו הקלטות של פוליטיקאי ישראלי מתנצל מהלב על מעשיו ולא מצאנו. חשבנו שאולי אריה דרעי, חיים רמון או איציק מורדכי מצאו הזדמנות להביע צער על מעשיהם. הם לא.
נאלצנו לפנות לחו”ל, ושם מצאנו הרבה. רק לפני שבועיים היתה בניו-גרזי תצוגת תכלית של התנצלות אמיתית וכובשת, שגם הפכה להצלחה פוליטית מסחררת. בראיון אנחנו מנתחים את האופן שבו המושל כריס כריסטי התנצל על תקלה מביכה, הודה בתקלות ופעל לתקן אותן.
