רטוריקה של הסלמה: איך מסרים שגויים פירקו ממשלה – ראיון בחדשות YNET

היו לי שני ראיונות השבוע בחדשות YNET, ואני רוצה להתחיל בשני (שלא היה מתוכנן מראש), ראיון שהלוואי שכל התלמידים שלי – ובכלל כל מי שסובל מפחד קהל – היה יכול לראות. זה הנאום שמראה שכל דובר מפקשש לפעמים – עובדה שאנשים עם פחד קהל נוטים לשכוח.

הייתי צריך לנתח בשידור חי את הנאום של נתניהו אחרי שפיטר את לפיד וליבני, וציפיתי ממנו לנאום מלוטש שמשווק את עצמו כמועמד לראשות הממשלה.  זה לא מה שקיבלנו, ומצאתי את עצמי מנתח נאום די חיוור של נתניהו.  חיוור מכעס.

כי נתניהו היה צל של עצמו (עדיין צל די מרשים, כמובן) אבל

היה מאד מעניין לזרוק לפח את כל הקלישאות המקובלות על נאומים של נתניהו, ולעבור לשאלה מה גרם לו להידרדר לרמה שכזו.

התשובה המיידית היא שהוא היה מאד כועס ונעלב.  אפשר לראות את זה לא רק בשפת גוף, אלא גם בנימוקים עצמם שנשמעו מאד קטנוניים.  אריה אלדד שישב איתי בפאנל טען (לא חלק מהקליפ) שההאשמות של נתניהו כלפי ליבני הן ‘דרדלה’, וגם ההאשמה שלו נגד לפיד, שטען שהחרמת נאום נשיא איראן היא טעות נשמעה מאד מאולצת.

התשובה היותר עמוקה, שמסבירה גם למה נתניהו היה כל כך כועס וכל כך נעלב, קשורה לראיון הראשון, שעסק באיך הגענו למצב הזה. והראה איך רטוריקה של הסלמה גורמת לכל זבוב להיראות כמו פיל

הרטוריקה של ההסלמה: איך הממשלה התפרקה למרות שאף אחד לא רצה בכך

ממשלת נתניהו השלישית התפרקה למרות שאף אחד מהשותפים בה לא רצה בהתפרקותה.  ובכל זאת הם לא הצליחו להתאפק ותקפו אחד את השני בעוצמה גוברת והולכת עד שלאף אחד מהם לא היתה ברירה אלא לפוצץ את העסק.

זו לא הפעם הראשונה שזה קורה להם. גם בקיץ הם התדרדרו למלחמה עם חמאס שאף אחד לא רצה בה, וגם שם זה קרה בגלל התקפות שהסלימו כמעט מעצמן (לא בטלוויזיה, בטילים מונחי טלוויזיה בראיון ל-YNET אני מסביר מהי רטוריקה של הסלמה, ואיזה מסרים יכולים להרוס לכם את הממשלה. במאמר המצורף אני מסביר איך מסרים כאלו יכולים לדפוק לכם את הזוגיות או את העסק. אני גם מראה איך אפשר לפתור בעיות כאלו (ולמה זה כבר מאוחר מדי לנתניהו ולפיד).