בעד ונגד לחייב תלמידי משפטים ללמוד רטוריקה

ציון 85
הסבר: פירוט מדוייק של התפתחות הטיעונים יחד עם ייצוג טוב של כל טיעון. כמו כן הביקורת הצביעה על הכשלים וההצלחות כמו שצריך. השיפוט בנוי באופן הוגן ומנומק. מצד שני חסרה לי התייחסות לתפקוד של כל זוג כקבוצה, וכן ציון מספרי לדוברים (כדי שאפשר יהיה לדעת איפה שני דוברים היו כמעט באותה רמה ואיפה יש פערים. גם חסרה לי ביקורת מקורית משלך, כיוון שרוב הביקורת שהצגת על הנאומים הגיעה מתוך הדיבייט עצמו

 

הערכת שיפוט – בעד ונגד לחייב תלמידי משפטים ללמוד רטוריקה

ממשלה 1: מקום רביעי

דובר ראשון – שרון: מקום 8.

יש לחייב את כל תלמידי המשפטים ללמוד רטוריקה.

איך? הגדרה – כל סטודנט שנרשם ללימודי המשפטים יחוייב להירשם לקורס רטוריקה כקורס חובה. הנוכחות תהייה חובה + השתתפות בשלולש תחרויות. היקף הקורס יהיה שעתיים שבועיות, 4 נק’ זכות ולא יצטרכו לשלם תוספת לקורס. תנאי מחייב לקבלת התואר.
(ההגדרה היתה צריכה להיות יותר רחבה, לא אמרה כי הקורס הזה יתווסף לרשימת הקורסים ולא יבטל קורס אחר כך שלא יצטרכו לוותר על קורסים חשובים… מוראב באמת התייחס לכך.)

למה לחייב? הקורס יגרום ליכולת ניתוח גבוהה, מקצועיות, איך לברור תפל מעיקר, הצגת הנושאים בצורה ברורה, מיומנויות של עו”ד, להציג את הטיעונים בתורה בהירה.
(בשלב זה היא כבר ממש התחילה לחזור על עצמה. הפתיחה לקחה יותר מידי זמן. והיא לא עשתה הצגת טיעונים בכלל.)

תחליף לקורס משחק??? הקורס יעזור גם להיות שופטים.
(זהו??? בגלל זה צריך קורס רטוריקה? שופט בכלל לא צריך לשכנע. איפה הטיעונים? לדעתי היה מקום להרחיב את הטיעונים, היתה צריכה להתמקד יותר בלמה הקורס הזה צריך להיות חובה ולא להישאר בחירה – וזה העניין המרכזי פה.)

המבנה היה בעייתי, לא היתה הצגת טיעונים, יותר מידי זמן התמקדה על הפתיחה, סיכום בסדר. היה סגנון לנאום שלה, אני אישית לא אוהבת את כל התיאטרליות הזו ולא חושבת שזה יותר משכנע. חסר הרבה תוכן ועומק. היו לה נאומים הרבה יותר טובים.

 

אופיזיציה 1: מקום ראשון

דובר שני – עדנה: מקום 2.

מתנגדת חריפות לחייב את כלל תלמידי המשפטים ללמוד רטוריקה.

סתירת שרון:שופט לא צריך לשכנע תפקידו לתת הכרעות, הוא יכול לתת החלטות גם בלי הקורס.
(מצויין! התייחסות לעניין.)

טיעונים:
1) קורס רטוריקה לא יכול להיות קורס חובה. קורס חובה מקנה לתלמידים כללים בסיסיים ולא משנה במה הם יעסקו. לדוג’ דיני חוזים – תו”ל חל בכל תחומי המשפט ולכן זה קורס שצריך להיות קורס חובה. קורס רטוריקה הוא קורס חשוב אבל לא לכולם, צריך לתת בחירה בגלל שלא כולם ירצו להיות עו”ד.
(אהבתי את הטיעון הזה. זו באמת נקודה ששרון לא התיחסה אליה שלא כולם רוצים להיות עו”ד ולכן היא היתה צריכה למצוא למה בכל זאת הקורס הזה עדיין חשוב. מה שלא היה.)

2) קורס חובה הוא קורס תיאורטי, אקדמי ורטוריקה הוא קורס יותר מעשי ולא תיאורטי. דוג’ אביר: יש לה ממוצע ציונים גבוה מאוד ובקורס הזה היא לא הצליחה להגיע להישגים ואם הקורס היה היה קורס חובה הוא היה מקלקל לה את ההשיגים . מוראב ימשיך את דברי לגבי קשיי שפה.
(טיעון קצת חלש, אביר היא אולי דוגמא טובה אבל ניתן גם להביא טיעון חזק מנגד – אביר תצטרך להתמודד עם התכנים האלו בעתיד כאשר תצטרך להופיע בבתי משפט וכלן יותר טוב להתנסות בזה עכשיו. סיכום מלא. יש תוכן, חבל שהטיעון השני טיפה חלש כי הטיעון הראשון היה טוב. מבנה טוב ויש עומק.)
 

ממשלה 1

דובר שלישי – רועי – מקום 7.

פתיחה – איזה תרומה בכלל נקבל מאנשים עם כישורים רטוריים?

סתירת עדנה – האופי של קורס חובה הוא אופי תיאורטי, לא כל קורס חובה הוא כלי לבניית רקע משפטי. דוגמא של פילוסופיה ומשפט עברי.
(לא מסכימה עם הדוגמא, ברור שמשפט עברי הוא חיוני לרקע משפטי והוא לא פחות חשוב מקורסים אחרים.)

דוגמא – סטודנט לרפואה שאם הוא לא יצליח לנתח הוא לא יהיה רופא בדיוק כמו שעו”ד חייב קורס רטוריקה.
(דוגמא קצת מרחיקת לכת, לא כל עו”ד חייב להופיע בבתי משפט, יש הרבה עו”ד מאחורי הקלעים.)

נכון שלא כל סטודנט למשפטים יהיה בסוף עו”ד, אבל לכל תפקיד אחר שהוא יתחבר בחברה הוא צריך את הרטוריקה.
(קצת חלש לא חייב שכל תפקיד שסטודנט יתברג בעתיד יהיה נהולי.)

טיעון ראשון – מה נקבל מרטוריקה? תרבות דיון ודיבור. נקבל כישורים של פוליטיקאים, היום ישנם המון עו”ד חסרי ניסיון והגורל של אנשים נמצא בידיים שלהם.
(מי רוצה להיות פוליטיקאי??? לא בטוח שידע ברטוריקה יציל גורל של אנשים. אולי…)

כללי – לא היה מבנה לנאום, ראיתי רק טיעון אחד שהיה די חלש ללא עומק ותוכן, יותר מידי זמן היה עסוק בסתירה.

אופוזיציה 1

דובר רביעי – מוראב – מקום 3.

מתחיל מסתירת הממשלה – לא כולם ילכו לייצג בבית משפט, יש גם עבודה משרד מה שמחזק את הטענה שהקורס צריך להיות רשות.
(סתירה יפה ולעניין.)

טיעונים: קיפוח משני טעמים:

קשיי שפה – מי שמדבר שפת אם עברית יהיה לו יותר קל למשל למי שדובר ערבית קשה לו יותר.
(נכון, טיעון יפה.)

רקע אישי – למי שיש יותר ידע אישי יצליח יותר
(חלש, כי הידע האישי יכול גם להתקזז בנאום אחד יש לאחד יותר ידע ולשני יש פחות ואז בנאום אחר המצב יכול להתהפך. )
והקורס לא משקף את הידע האמיתי של כל אחד.
(איזה קורס כן משקף את הידע האמיתי שלנו???)

הערת ביניים של שרון – מה עם העובדה שקורס רטוריקה עוזר להבדיל בין תפל ועיקר.
(הערה לא משהו… ללא הקשר. היא היתה יכולה לשאול משהו הרבה יותר רלוונטי – “אתה לא חושב שאולי הציון פה בכלל לא משנה כי אתה מקבל כל כך הרבה יותר”. (לדעתי היה חכם מצד הממשלה אם היא היתה מגדירה את הקורס כחובה אבל שהציון לא ירשם בסוף בגיליון הציונים ולא יחשב בממוצע, בדומה לקורס באנגלית).

קורס הרטוריקה יקח זמן יקר מקורסים אחרים יותר חשובים ולא יתכן שהוא יהיה 4 נ”ז.

הערת ביניים של סנדי – “מה עם קורס פוליטיקה ותרבות שהוא קורס חובה?”
(ענה לה יפה כי בשבילו הקורס הזה לא חובה…)

עשה חצי סיכום מפאת חוסר זמן. מבנה יפה, היה עומק תוכן והקשר.

הערכה כללית – הנאום הכי טוב של מוראב עד כה, הוא ממש השתפר.

ממשלה 2 – מקום שלישי

דובר חמישי – סנדי, מקום 6.

סתירת מוראב – כדי לעסוק בארץ במשפטים הוא צריך לקחת בחשבון שהוא יצטרך לדבר שפה יפה.
(לדעתי היא פשוט לא הבינה את עיקר הטיעון של מוראב שטען שבגלל שעברית היא לא שפת האם שלו הוא לא יכול לקבל ציון גבוה.)

טיעונים:

1) יכולת אנליטית של עו”ד – להבדיל בין עיקר לתפל.
(מה הקשר לרטוריקה, להבדיל בין עיקר לתפל בכלל?)

קריאת ביניים עדנה – “ואם אני לא רוצה להיות עו”ד?
(יפה, קריאה במקום.)
תשובה סנדי – כשתחליטי רצוי שיהיו לך את הקישורים.
(תשובה חלשה מאוד כי היא אומרת בעצם שאם היא לא הולכת להיות עו”ד אז לא צריך ללמוד רטוריקה…היתה יכולה לענות כי היכולת הזאת חשובה לכל אדם ואדם באשר הוא, בכל תחום בחיים.)

2) ההופעה בבימ”ש – כושר שכנוע, התבטאות. המטרה היא לשכנע ובשביל להיות טובים אנחנו חייבים קורס רטוריקה שילך איתנו לכל אורך הדרך.

3) צדק אנכי מול צדק אופקי – מטרת עו”ד שבא לבימ”ש זה צדק אופקי. כיום, יש צדק אנכי עם שאיפה לאופקי. כדי לשנות את המצב צריך לשפר את ההתבטאויות ואת כושר השכנוע.
(טיעון מוצלח וחכם עם המון פוטנציאל רק חבל שהיא לא השאירה לו זמן לפיתוח.)

סיכום – לימודי רטוריקה צריכים להיות חובה על כל סטודנט למשפטים, הוא חייב לדעת איך להופיע בבית המשפט אחרת הוא עושה צחוק מעצמו.

היה מבנה טוב מאוד, תוכן בסדר. שני הטיעונים הראשונים היו חלשים שחזרו על קודמיה.

אופוזיציה 2 – מקום שני

דובר שישי – שגיא, מקום 1

הנחת יסוד – רטוריקה זה חשוב בדיוק כמו קורס בניסוח מסמכים. זה חשוב אבל לא הכרחי.

סתירה של רועי ושרון –נאמר שקורס רטוריקה עוזר להשכלה בהקשר של פוליטיקאים ושופטים, אז בואו נכניס את הקורס לקורסי ההכנה לשופטים או פוליטיקאים.
(סתירה יפה ולעניין, הממשלה לא היתה צריכה מלכתחילה להכניס את העניין של פוליטיקאים ושופטים.)

טיעונים:

1) מקצועיות מול רטוריקה – בגלל שישקיעו הרבה כסף ברטוריקה זה ינגוס בתחומים אחרים. קורס רטוריקה זה מאוד יקר ומחוץ לתקציב המכללה.
טיעון חלש, איך אתה יודע?

2) תוכן הקורס – מי שאין לו מוטיבציה לבוא יישב בצד ולא ישתלב ולכן לא יקבל ממוצע טוב. צריך שתהיה יכולת בסיסית לעבור את הקורס בציון טוב (הדוג’ של אביר).
(טיעון טוב אם כי ניתן היה לפתח אותו עוד יותר. יש כאן באמת בעייה שסטודנט ביישן שלא אוהב לדבר ובמשך כל זמן לימודיו לא הוציא הגה מהפה בשיעורים פתאום צריך לדבר .)

סיכום – אם רוצים להפוך קורס כמו רטוריקה לחובה בוא נחשוב על משהו יותר חשוב כמו ניסוח מסמכים שזאת העבודה האמיתית של העו”ד ב 90%. או פנג שוואי.
(צודק.)

נאום מוצלח, לדעתי לשגיא יש סגנון מצויין, הוא משרה אווירת נינוחות ורצון להקשיב לו. מבנה טוב, סיכום מעניין הרבה תוכן, עומק ובהקשר.

ממשלה מסכמת

דובר שביעי – לואי, מקום 4.

סתירה – אם שופט לא יודע להבדיל בין תפל ועיקר אז גם לא תהייה לו את היכולת הרטורית להעביר את המסר שהוא רוצה.

מה עדיף? לחייב ללמוד משפט בינ”ל פומבי ועונשין או רטוריקה?
(קצת הרחיק לכת עם עונשין…)

קורס רטוריקה עוזר להבדיל בין עיקר לתפל.
(לא חושבת שקורס רטוריקה עוזר להבדיל בין עיקר לתפל ולמה הממשלה לא הפסיקה לחזור על הטיעון החלש הזה??)

אביר כדוגמא לעו”ד שהוא לא היה לוקח כי היא לא תדע להתבטא מול השופט.

דוגמא של מוראב –
(מצויין ובמקום כי מוראב הוא באמת הדוגמא לכך שאפשר שיהיו לך קשיי שפה ובכל זאת תצליח לנאום יפה, בדיוק כמו שהוא עשה ב דיבייט הזה.)

לסיכום: אנחנו חייבים לדעת רטוריקה ואין שום מצב שדיבייט יכול להיות מיותר כי זה יעזור לכל תחומי החיים.

לדעתי נאום טוב מאוד בגלל התוכן המעניין שלו. אולם, לא היה מבנה לנאום ולואי לא עשה את תפקיד הממשלה המסכמת וממש לא סיכם את דברי חבריו לממשלה וחבל.

אופוזיציה מסכמת

דובר שמיני – רוני, מקום 5.

סתירה של לואי – החלטות של שופטים הם בכתב ולא בע”פ, השופט פאסיבי ולכן לא צריך יכולות מיומנות של רטוריקה.
(סתירה יפה.)

רוב העו”ד יושבים במשרד? למה אין קורס חובה בניסוח מסמכים? קורס הרטוריקה זהו קורס חשוב אבל לא צריך לחייב סטודנטים ללמוד אותו. בשנה הראשונה אין להם מושג מה הם רוצים להיות
(לא הבנתי מה הקשר ללימודי רטוריקה).

הקורס הזה צריך להישאר בגדר רשות מכיוון שאנשים לא יודעים אם הם יצליחו בו ועובדה שאנשים נשרו מהקורס.

איך אפשר ללמד קורס רטוריקה עם 150 איש? מה יעשו? יחלקו לעשרות קבוצות קטנות, מאיפה יגיעו כל כך הרבה מורים? אולי נעשה שעת אפס?
(טיעון במקום בהחלט זה באמת משהו שהיה צריל לעלות ממזמן ולהיות מוגדר ע”י הממשלה. רק חבל שלרוני אסור להעלות טיעונים חדשים…)

דוגמא של עו”ד רונאל פישר שהוא עו”ד מבריק והוא מגמגם. –
(דוגמא נחמדה אבל זה לא אומר שהוא לא יודע רטוריקה, מי אמר שנואם טוב לא יכול לגמגם?)

סיכום – קורס הרטוריקה יקח על חשבון קורסים חשובים אחרים. אפשר להסתדר בלי קורס הרטוריקה כי ניתן להקנות את הכלים הללו גם בעתיד.

רוני סיכם יפה את האופוזיציה, מבנה טוב, הרבה תוכן ועומק.