עזרים בנאום: מהראש? מהדף? ממצגת? מראשי פרקים
פוליטיקאים ישראלים מפשלים הרבה בנאומים שלהם, אבל ייתכן מאד שהפאשלה הגדולה מכולן היתה הגמגום של ראש הממשלה לוי אשכול בנאום לאומה ערב מלחמת ששת הימים. אשכול שהקריא מהכתב נאום שהיה אמור לנסוך ביטחון באזרחים החרדים נתקל במהלך הנאום בשתי מילים שעוזריו הכניסו ברגע האחרון. הוא לא אהב אותן וניסה לחשוב על מילים ניסוח חלופי. זה לא לקח הרבה זמן- אולי חמש שניות – אבל בזמן הזה הוא אמר פעמיים ‘אהה’ וחזר על עצמו. הרושם שנוצר היה של גימגום וחוסר החלטיות שאילצו את אשכול להתפטר מתפקידו כשר ביטחון.
הלקח הקטן בסיפור הוא שכאשר מקריאים נאום מהכתב צריך לתרגל היטב, במיוחד כשכותבים את הנאום בצוות. הלקח הגדול הוא שהבחירה באילו עזרים להשתמש יכולה לקבוע את הצלחת או כישלון הנאום. אז הנה מדריך פשוט לסגנונות דיבור מול קהל.
לנאום מהראש
יש איזה קסם בלקום ולדבר ‘מהשרוול’ בלי הכנה ובלי עזרים. זה יוצר את הרושם שהדובר כל כך שולט בחומר שהוא יודע את כולו בעל פה. זה גם יוצר את הרושם שהוא כל כך מחובר רגשית לחומר שהוא מדבר מתוך שכנוע, מהבטן. למרבה הצער, הרושם הקליל הזה מחייב הרבה מאד ניסיון או הרבה מאד כישרון.
שאם לא כן דיבור ללא נייר כתוב מתדרדר בקלות לחפיפניקיות או לסידרה של התקעויות וגמגומים.
- בעד: מקרין ספונטניות. מבטיח קשר עין מלא, מאפשר תנועה חופשית בחדר.
- נגד: אין גיבוי למקרה תקלה. מקרין ביטחון עצמי מופרז, מקרין חוסר רצינות. מחייב התכוננות רבה כדי לעבור היטב.
- מתי להשתמש: אם אתה ממש, אבל ממש, מומחה בחומר. אם יותר חשוב להיראות נינוח מאשר להיראות מקצועי. אם לא באמת אכפת לך מכישלון.
- דוברים לדוגמה: מטיפים וסטנדאפיסטים,
- דובר מצטיין: אמנון יצחק.
להיעזר בראשי פרקים
כלי חזק ויעיל שנותן תוצאות טובות ודורש תחזוקה מינימלית. הניסיון שלי מלמד שלאחר הכשרה מינימלית רוב האנשים יכולים להכין נאום טוב בתוך רגעים ספורים, גם תחת לחץ. הגמישות והיעילות של ראשי הפרקים נובעת מכך שהם מנצלים את היתרונות של הדף הכתוב (אירגון, מבנה ותזכורת לחומר) עם הגמישות של דיבור בעל פה.
יתרון מיוחד של עבודה עם ראשי פרקים הוא הגנה מפני פחד קהל – הוא מאפשר את הביטחון של דף מנחה אבל מאפשר תחושת שליטה בנאום.
- בעד: מקרין מקצועיות. מאפשר גמישות מבחינת אורך ודגשים. מבטיח מידה גדולה של קשר עין. יוצר רושם של ספונטניות. מאפשר תקשורת טובה עם הקהל. מאפשר להכין נאום תוך זמן קצר.
- נגד: משאיר מקום ל’בלק-אאוטים’
- מתי להשתמש: כמעט תמיד.
- דוברים לדוגמה: מרצים באקדמיה, אנשי שיווק.
- דובר מצטיין: בנימין נתניהו ביום יום (באירועים מיוחדים כמו באו”ם הוא נואם מהכתב)
להקריא מהכתב
הרבה מאד מהנאומים שאנחנו רואים בטלוויזיה מוקראים מהכתב, וכתוצאה מכך רבים חושבים שזו הדרך הנכונה לנאום. הסיבה לכך היא שהקראה מהכתב מתאימה לסיטואציות רגישות במיוחד שבהן מילה לא במקום יכולה לגרום הרבה נזק (חישבו על הספד ‘שתינו כמה דברים טובים’ של עזר וייצמן על יצחק רבין), או שבו הרבה אנשים חייבים להיות מעורבים בהכנת הנאום.
בפועל נאום שמוקרא מהכתב מחייב הרבה מאד תירגול כדי לצמצם את המגבלות הקבועות שלו: קשר עין חלקי וצורת דיבור מונוטונית.
- בעד: אין מקום לאי-הבנות. דיוק ושליטה בכל מילה. מונע תקלות ובלק-אאוטים. מבטיח רמה לשונית גבוהה.
- נגד: מחייב הכנה ארוכה וגוזלת זמן. מחייב תירגול גוזל זמן. מגביל קשר עין ותקשורת עם הקהל. מונע גמישות והתאמה לסיטואציה. עשוי להישמע מונוטוני. עשוי להיות כבד ולא זורם בניסוח.
- מתי להשתמש: בסיטואציה רגישה כאשר מה לא-אומרים חשוב יותר מאשר מה כן אומרים. כאשר אפשר להאציל את הכתיבה למישהו מוכשר אחר.
- דוברים לדוגמא: פוליטיקאים בכירים, דיפולמטים, אנשי עסקים במשבר.
- דובר מצטיין: ברק אובאמה.
להשתמש במצגת
בשימוש נכון מצגת יכולה לשדרג את הדובר ולהוסיף לו הרבה מאד סגנון ותוכן, ואפילו הומור. מכיוון שהיא מפעילה גם את חוש הראיה של הקהל, אפשר להעביר במצגת הרבה יותר תוכן מאשר בנאום, והדבר חשוב במיוחד בתחומים ש’מוצפים’ במידע כמו היי-טק או עולם הכספים. עוד יתרון של מצגות הוא שהן מאורגנות מאד ויכולות לכפות סדר גם על הדובר המבולגן ביותר.
כמובן שהכנת מצגת היא אומנות בפני עצמה ומחייבת מידה רבה של נינוחות עם המדיום, עם תקלות טכניות, ועם היכולת לעמוד בצילו של מסך ענק.
- בעד: שילוב טקסט וגרפיקה. משדרג מימד חזותי. מבטיח שליטה במבנה. מאפשר קשר עין ותקשורת טובה עם הקהל.
- נגד: מחייב עבודת הכנה רבה. מחייב תירגול והגהות. מגביל גמישות ויכולת להתאים מסר לסיטואציה. דגש על המסך ולא על הדובר. עשוי להיות מייגע ולהציף בעודף מידע.
- מתי להשתמש: כאשר יש כמות גדולה של מידע וזמן הצגה קצר. כאשר יש חשיבות להצגת מידע גרפי. כאשר צריך להציג את אותו מסר פעמים רבות.
- דוברים לדוגמא: אנשי היי-טק, אנשי כספים.
- דובר מצטיין: שי אגסי.