הקשר בין בלגאן בנאום לחרדת קהל

המון פעמים כשאנחנו רואים אנשים שנתקעים בדיבור מול קהל, או כשאנחנו עצמנו מרגישים תקועים כשאנחנו על במה, יש לנו את התחושה שאבדו להם המילים, או שאין להם מה להגיד.  אין דבר רחוק יותר מהמציאות. במאמר הבא נראה פתרונות לחרדת קהל ולבעיית הבלק-אאוט המתבססים על מבנה.  פתרונות אלו הוכיחו את עצמם במסגרת הקורסים שלנו להתגברות על חרדת קהל.

למה דיבור מול קהל הוא כמו ירקות קפואים

בפועל, כאשר אנחנו נתקעים מול קהל הסיבה היא לרוב שיש לנו יותר מדי מה להגיד ולא מעט מדי.  לתופעה הזו קוראים הצפה, וכדי להסביר אותה נסו לדמיין שקית של מוצרים קפואים מהמכולת (תישארו איתי דקה, זה תיכף ייתבהר):  כאשר אנחנו מנסים לרוקן שקית כזו דרך חור קטן שאנחנו חותכים בצד, הפריטים שבפנים לא זורמים החוצה באופן חלק, ולפעמים הם קצת נתקעים.  למה הם נתקעים?  הרי אחרי שאנחנו מנערים את השקית הם חוזרים לזרום, כך שהבעיה לא היתה פתח צר מדי! 

במקום זה מה שקורה לאותם ירקות קפואים זה שכמה מהם מנסים לצאת בבת אחת, והתוצאה היא שאף אחד מהם לא מצליח לצאת. המעבר פשוט צר מדי בשביל כולם יחד אף על פי שהוא בהחלט מספיק רחב בשבילם לצאת לפי התור.

אז איך הקפואים מהסופר קשורים לדיבור מול קהל?  הרבה מאד פעמים כאשר אנחנו מול קהל יש לנו המון דברים שונים שאנחנו רוצים להגיד, והיינו רוצים להגיד את כולם, ואם אפשר אז כבר על ההתחלה.  זה כמובן בלתי אפשרי, כי אנחנו מדברים רק 50-80 מילים בדקה, ואז כל הרעיונות שלנו מנסים להידחק החוצה בבת אחת, וכמובן שהם נתקעים אחד עם השני.  בעיה כזו יכולה לקרות גם במקרים שאינם קשורים לקהל בהם עלינו להעביר הרבה מסרים בו זמנית – למשל בדייט ראשון, או בראיון עבודה או בזמן משא ומתן.

במאמר הבא נראה פתרונות לחרדת קהל ולבעיית הבלק-אאוט המתבססים על מבנה.